השבוע הראשון אחרי הלידה: מה לצפות ואיך לשרוד

כל ההכנה לפני הלידה, כל הקורסים, כל הקריאה — ולרוב שום דבר מזה לא מכין אותך לשבוע הראשון בבית. לא מפני שהוא נורא. אלא מפני שהוא כה אינטנסיבי, כה רב-ממדי, וכה שונה ממה שדמיינת.

הגוף שלך

בין אם ילדת בלידה רגילה ובין אם בניתוח קיסרי, הגוף שלך עבר אירוע גדול. תתכוני ל:

*כאב ואי נוחות:* אם ילדת בלידה רגילה, אזור הפרינאום (בין הנרתיק לפי הטבעת) יכאב. אם היה קרע או אפיזיוטומיה — כאב ותפירות. כסאות מרופדים, אמבטיות ישיבה, וקרח הם חברים טובים.

*דמום (לוכיה):* דמום לאחר לידה הוא תקין ויכול להימשך עד 6 שבועות. בשבוע הראשון הוא אדום וכבד — כמו וסת חזקה. אם את ממלאת יותר מרפידה גדולה לשעה — פני לרופאה.

*חום:* הגוף מייצר חלב, ולעיתים יש "גל חום" — תחושת חום, הזעה, שחרור חלב. תקין. אם הטמפרטורה עולה מעל 38 מעלות — בדקי עם רופאה.

*עצירות:* נפוצה מאוד בשבוע הראשון. שתי הרבה, אכלי סיבים, ושאלי על חומר מריכוך צואה.

הנפש שלך

יום 3-5 לאחר הלידה הוא פעמים רבות הקשה ביותר רגשית. ההורמונים צונחים בחדות, החלב "בא" (ועימו כאב ולחץ בשד), העייפות מצטברת, וכולם כבר הלכו הביתה.

"בייבי בלוז" — עצב, בכי, רגישות קיצונית — הוא תקין לגמרי ומשפיע על 70-80% מהנשים. הוא אמור לחלוף לאחר 2-3 שבועות. אם הוא מחמיר, אינו חולף, או מלווה בתחושת ניתוק מהתינוק — זה הזמן לשוחח עם מישהי.

ההנקה

אם בחרת להניק, דעי: זה לרוב לא קל בהתחלה. כאב בפטמות בתחילה הוא נפוץ. מה שלא תקין: כאב חד שנמשך לאורך כל ההנקה, פטמות שבורות ומדממות, תחושת חום ואדמומיות בשד (עלולה להצביע על דלקת).

התינוק

יילוד ישן הרבה — עד 18 שעות ביום — אבל לא בצ'אנקים ארוכים. ציפי לסבבי שינה בני שעה-שעתיים. הוא אוכל כל 2-3 שעות. זה נורמלי. זה לא יימשך לנצח.

מה שמישהי לא תמיד אומרת:

לבכות אחרי לידה לא אומר שאת לא מוכנה. לא להרגיש "אהבה ממבט ראשון" לתינוק לא אומר שאת אם גרועה. לרצות עזרה לא אומר שאת כושלת. זו תקופה שדורשת תמיכה — ולבקש אותה זה חוזק, לא חולשה.

מה לעשות ב-48 שעות הראשונות בבית:

קבלי עזרה. קבלי כל מי שמציע לבשל, לנקות, לשמור על התינוק בזמן שאת ישנה. הכנסי הרבה אנשים לבית — לא כדי להתרווח, אלא כדי שתוכלי לנוח.